מרחב מוזיקלי לנפגעות טראומה מינית

מעגל נשים יושבות על הרצפה, שרות ומנגנות בתופים ובקלימבה

"הקול שלי" נולד מחוץ לבית המשפט, במקום שבו הניסיון להשתיק הפך להחלטה לתת קול. פז ואסתר לא הכירו קודם לכן. המפגש הראשון ביניהן נוצר כששתיהן הגיעו כדי להתייצב לצד חברה אהובה בדיון משפטי שבו האדם שפגע בה הגיש נגדה תביעת השתקה. שם, מחוץ לאולם בית המשפט ומתוך השיחה ביניהן, נולדה השאלה שהובילה להקמת ״הקול שלי״: האם אפשר ליצור עבור נשים שחוו פגיעה מינית מרחב שבו אפשר לצמוח מתוך כוחות, חיות ועוצמה פנימית? האם אפשר לקיים מרחב שבו אפשר לשיר, לנשום, להתנסות, להשמיע קול ולהיות חלק ממשהו משותף?

אסתר הכירה מחייה את העוצמה הייחודית שנבנית כשנשים שרות ויוצרות יחד. פז, מוזיקאית ואשת חינוך המלווה אנשים דרך צלילים מעל עשרים שנה, ראתה כיצד קצב ונגינה פותחים דלת לביטוי, חיבור ומסוגלות, גם אצל מי שמעולם לא שרה או החזיקה כלי נגינה. בהמשך הצטרפה מרוה שדמי, מטפלת במוזיקה, פסיכותרפיסטית קולית ומוזיקאית בעלת הכשרות בטראומה ובפגיעות מיניות, שהביאה את העוגן המקצועי בעבודה מותאמת טראומה.

יחד גיבשנו מודל שמחבר בין מוזיקה, כוחה של קבוצה וליווי מקצועי מוקפד, המעניק מעטפת של מוגנות וביטחון לצד חופש, משחק, הנאה ויצירה.

 

על המרחב

מרחב מוזיקלי בטוח, שנבנה סביב הקול שלך

"הקול שלי" הוא מרחב ראשון מסוגו בישראל, המבוסס על מודל ייחודי המחבר בין מוזיקה, שייכות קבוצתית, ליווי מקצועי וטכנולוגיה ייעודית.

​אין מדובר בקבוצה טיפולית, אלא מרחב קהילתי-יצירתי בטוח שבו נשים מתחזקות, משמיעות את קולן ויוצרות יחד דרך שירה, נגינה קצב וכתיבה.

מוזיקה, קול וחיבור

​חזרה הדרגתית אל הקול | מנשימה, המהום וצליל שקט, ועד לשירה, מקצב וביטוי קולי מלא, המאפשרים רגעי זרימה ומסוגלות.

​וויסות והרגעת מערכת העצבים | עבודה מוזיקלית קבוצתית ותדר משותף התומכים בהפחתת חרדה ובחזרה לתחושת ביטחון בגוף.

מרחב מוגן בהחזקה מקצועית | הנחיה רגישת-טראומה המעניקה עוגן רגשי בטוח בתוך תהליך היצירה המשותף.

​רצף קבוצתי וחדשנות טכנולוגית | פיתוח כלי טכנולוגי אישי המאפשר למשתתפות להמשיך ליצור, לבטא את עצמן ולשמור על רצף התהליך גם בין המפגשים.

לא נדרש ידע או ניסיון מוזיקלי קודם בשירה או נגינה, ואין חובת שיתוף בסיפור האישי.

מוזיקה כדרך לחזור אל הקול

טראומה עלולה להשאיר את הגוף ואת מערכת העצבים במצבי דריכות, קיפאון או ניתוק. העבודה המוזיקלית מציעה דרך הדרגתית לחזור אל הגוף ואל הקול בקצב שלך, צליל אחרי צליל.

הקול והתדר המשותף עשויים לתמוך בהרגעה, בהפחתת חרדה ובוויסות מערכת העצבים, בעוד שהיצירה המוזיקלית מאפשרת רגעים של זרימה, הנאה ומסוגלות.

חיבור לקול דרך החיות והיצירתיות

המרחב נועד עבורך אם את רוצה:

להיות חלק מקהילה נשית מחבקת, למצוא מרחב בטוח ומקשיב, לשתף ולהישמע, ולתת מילים ומנגינה לרגשות דרך שירה ומוזיקה משותפת.

להשמיע את קולך בחופשיות, להתחבר לקול הפיזי ומתוכו לקול הפנימי, לפתח מודעות ולהקשיב פנימה ללא ביקורת עצמית שמשתיקה אותך.

לפרוק עומסים ולהרגיש הקלה, לשחרר מתחים דרך הגוף, מיתרי הקול והתנועה, תוך הישענות על העוגנים הבריאים והכוחות הטבעיים שבך.

​להתחבר לכוחות היצירה והמשחק . לשיר, להעז, ולגלות מחדש את החיות, החופש והביטוי האישי שלך.

הפיילוט מתחיל

פיילוט ינואר הקרוב

12נשים בקבוצה
16מפגשים
2שעות במפגש
תל אביבמיקום

הצוות המוביל

מי מחזיקה את המרחב

מייסדת

אסתר אסולין

אסתר אסולין

מייסדת המיזם

בוגרת תואר בחינוך, בעלת ניסיון בעבודה חינוכית-חברתית עם ילדים ונשים במצבי סיכון ופגיעה. שותפה בפיתוח המיזם, חזונו והקמתו.

מנחות

המנחות מלוות בהדרכה מקצועית שוטפת של ד"ר ענת גור, מהמומחיות המובילות בישראל בטיפול בנשים ובטראומה מינית.

מרוה שדמי

מרוה שדמי

מייסדת שותפה · מנחת הקבוצה

מטפלת במוזיקה (MA), פסיכותרפיסטית קולית, מוזיקאית ומחזיקת המרחב הרגשי. בעלת הכשרות בטראומה ובפגיעות מיניות.

פז גלזר

פז גלזר

מייסדת שותפה ומובילה · מנחת הקבוצה

מוזיקאית, אשת חינוך ויזמת חברתית. בעלת תואר B.Ed בחינוך ובוגרת החממה לחינוך דמוקרטי, מומחית ביצירת מרחבים לבניית מסוגלות, שייכות וביטוי באמצעות מוזיקה.

״בואו לקחת חלק בהקמת הקבוצה הראשונה של 'הקול שלי'. מרחב מוזיקלי במודל חדשני לנפגעות טראומה מינית״